סגן פישר אבי אברהם אבא ז"ל

סגן אברהם-אבא אבי פישר, בנם של בלה ונורי, אח צעיר לדליה ואח בוגר לציפי, נולד בברוקלין שבניו יורק. כאשר היה אבי בן שלוש עלתה המשפחה ארצה והשתקעה בקיראון. אבי למד בבית הספר היסודי ממלכת דתי "שילה". בחטיבת הביניים למד במכינת בני עקיבא בגבעת שמואל ובתיכון "הרא"ה" ברמת גן. נער מלא קסם, עם הומור משובח וחיוך נצחי.

ההתנדבות הייתה לאבי דרך חיים. הוא היטיב להקשיב ולייעץ והיה חניך ומדריך אהוב בתנועת בני עקיבא. בגיל 15 החל להתנדב במגן דויד אדום ובילה שם שעות ארוכות. הוא אף עבר קורס מדריכי עזרה ראשונה וגידל דור מתנדבים חדש במד"א. על עשייתו החברתית הוענק לו "אות המתנדב" ממועצת קריית אונו.

אבי אהב מאוד בעלי חיים, בעיקר כלבים. הוא היה דעתן והיטיב להתווכח. קשר עמוק ואוהב היה לאבי עם משפחתו, עם הוריו ואחיותיו ועם בני המשפחה המורחבת. בסיום לימודי התיכון דחה אבי את גיוסו בשנה במהלכה למד בישיבת "מרכז הרב" בירושלים והעשיר את השכלתו התורנית. הוא התעניין בעיקר בנושא האמונה ולמד ביסודיות ובעניין.

ביולי 1990 התגייס אבי לצה"ל. לבקשתו הוצב בחיל ההנדסה הקרבית. בתום קורס מש"קים  וקורס קצינים התנדב ליחידה לסילוק פצצות. הוא היה חייל ומפקד נערץ וערכי. דוגמה ומופת לחייליו. באחת הפעמים נפגע בפרק כף ידו  ואצבעותיו נפגעו. למרות זאת המשיך לבצע את משימותיו, אימן את ידו בעצמו, חיזק אותה וכעבור חודש חזר לפעילות מבצעית מלאה.

בתום השתלמות מיוחדת הוסמך אבי למפקד צוות (מפק"צ). הוא היה מפק"צ מוערך ואהוב. אבי היה מודע לתפקיד המסוכן ולאחריות הגדולה המונחת על כתפיו. למרות המשימות הרבות מצא זמן להעמיק וללמוד היסטוריה ופילוסופיה ולקרוא מותחנים וספרי מדע בדיוני.

בשנת 1993 סיים אבי את שירותו הסדיר והחל בשירות קבע. כדרכו רצה לעשות ולתרום.

במשימתו האחרונה פעל אבי לחילוץ כוח צה"ל מזירת מטענים בדרום לבנון. שבעה לוחמי גולני נהרגו ממטען חבלה ואבי יצא כמפקד צוות לסרוק אחר מטענים נוספים עד שנפגע.

ב-19 באוגוסט 1993 (ג' באלול תשנ"ג) נפצע אבי באורח אנוש. הוא הובהל לבית החולים רמב"ם אך כעבור כמה שעות נפטר מפצעיו. "ביצוע המשימה היה בעיניך ערך עליון. פעלת באמונה בכל המשימות החשובות, במסירות ובאצילות נפש. התנדבת באומץ לב ומתוך נחישות וביצעת את משימתך המיוחדת שמטרתה הצלת חיי אדם", סיפר מפקדו.

יהי זכרו ברוך!