סרן חקאני אביב ז"ל

סרן אביב חקאני, בנם בכורם של עדנה וחיים, אח לעינב ולאדווה ונכד לראשוני אשדוד, נולד ביומו הראשון של האביב וכך קיבל את שמו. כשהיה בן ארבעה חודשים עברה משפחתו לקיבוץ כפר עזה. בהמשך עברו לקיבוץ דורות. במרחבי הקיבוץ נזרעו, נבטו וצמחו זרעי אהבתו הראשונים של אביב לטבע ולאדמה.

כאשר היה אביב בן חמש חזרה משפחתו להתגורר באשדוד. אביב למד בבית הספר היסודי "צפרירים" בעיר והיה מבוגרי המחזור הראשון של בית הספר "נוף ים". בתיכון למד בבית הספר "מקיף ו'". בעבודת ה'ביוטופ' שלו בביולוגיה התחקה אביב אחרי גרביל החולות ובחן איך הוא מתמודד עם החיים מתחת פני הקרקע. לימים, כקצין המנהרות, השתמש בידע שצבר כדי לשנות את תפיסת צה"ל בכול הקשור לאיתור מנהרות.

אביב היה חניך ומדריך בשבט "דותן" בצופים ורכז מפעלים של התנועה במחוז דרום. הוא עבד כמנהל משמרת וברמן. צעיר ערכי, אוהב אדם ומנהיג מלידה. אופטימי, מלא חיים, מוקף חברים. "ילד נדיר", סיפר אביו. "רמבו מבחוץ וקרמבו מבפנים".

במרס 2000 גויס אביב לצה"ל, לחיל ההנדסה הקרבית. הוא סיים טירונות ואימון מתקדם ויצא במסלול מהיר לפיקוד. בתום קורס קצינים חזר לבהל"ץ (בית הספר להנדסה צבאית) והיה מ"מ מסלול בגדוד "להב". בהמשך היה קמב"ץ אגף ההנדסה באזור חברון וביוני 2003 עבר לאוגדת עזה והיה לקצין המנהרות הראשון בצה"ל. אביב היה מייסד היחידה לאיתור ופיצוץ מנהרות ומי שעמד בראשה. הוא פיתח את תורת הלחימה נגד איום המנהרות, עיצב את תפקיד קצין המנהרות ופיקד על צוות לוחמים. הוא פיתח תחום חדש בצה"ל ועשייתו השפיעה שנים קדימה. מפקדיו מספרים שגילה מנהיגות וכריזמה, אומץ לב, ידע יוצא דופן, יצירתיות, חשיבה מקורית ויוזמה. כך, במשימת חפירת המנהרה הראשונה, נעזר בפינג'אן שקנתה לו אימו. עד שנפל השמיד צוות המנהרות בפיקודו כתשעים מנהרות תת קרקעיות.

אביב דאג לחייליו כדאוג אב לבניו. מפקדיו וחייליו ידעו שיש להם על מי לסמוך. הוא היה מוערך ואהוב. בתקופת חייו האחרונה אף ידע אהבה עם אלינור, קצינה מאוגדת עזה.

משימתו האחרונה הייתה איתור מנהרת תופת על ציר פילדלפי סמוך למוצב 'טרמית'.

ב – 12 במאי 2004 (כ"א באייר תשס"ד) נפל אביב בקרב בציר פילדלפי בהתפוצצות הנגמ"ש שעליו פיקד. בן 23 בנופלו. אתו נהרגו ארבעה מלוחמיו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשדוד. אחרי שנפל הוענק לו צל"ש אלוף הפיקוד על חתירה למגע, נחישות ואומץ לב, יוזמה, דבקות במשימה ותרומה ייחודית וראשונית להבנת טקטיקת האויב.

יהי זכרו ברוך!