סגן אבני דוד ז"ל

סגן דוד (דודו) אבני, נולד בגבעתיים, בנם של שרה ויוסף, נשוי לבת שבע ואביהם של עופר ושי. את אהבת הארץ והרצון לתרום לביטחונה ינק דוד מבית. אביו היה חבר ב"הגנה" ודוד מילא תפקיד של מקשר בארגון, עוד כנער. השניים אף נפגשו בפעולת ה"הגנה" על מחנה הצבא הבריטי בשרונה שבתל אביב.

דוד, "דודו" בפי אוהביו, היה חובב מוסיקה, ספרות ושירה. היה בו שילוב של רצינות ואופטימיות. הוא היה חברותי ואהוב, ראשון תמיד להתנדב וראשון לעזור. תחילה למד דודו בבית הספר היסודי בגבעתיים ואחר כך בבית הספר התיכון בקיבוץ רביבים. הוא התמחה במקצוע החשמל והיה תלמיד חרוץ ושקדן על אף בעיות בריאות שהטרידו אותו בצעירותו. חבר תנועת הנוער העובד והלומד, חובב ספורט וחבר באגודת 'הפועל'.

באוקטובר 1957 גויס דודו לצה"ל ושובץ לחיל ההנדסה. בתום הטירונות ואחרי שסיים בהצלחה קורס חבלנים הוצב דודו ביחידה לסילוק פצצות בתפקיד מפרק פצצות.

דודו סיים את שירותו הצבאי, התנדב לצי הסוחר והיה לקצין חשמל. באותם ימים יצא להפלגות רחוקות. משך שנה אף חי בהמבורג, גרמניה, ועבד כחשמלאי בתיאטרון. הוא שב לארץ, לחם במלחמת ששת הימים במהלכה נפצע ונכווה בידיו ובפניו שעה שסילק פצצה.

בשנת 1969 התנדב דודו לשירות קבע. הוא יצא לקצונה, היה לקצין הנדסה והוצב ביחידת הבינוי של חיל האוויר שם היה מפקד מחלקה לסילוק פצצות. מפקדיו מספרים שהיה קצין מצטיין, מוערך ואהוב וגם חבר למופת. פקודיו נהגו לומר ש"דודו מגלם באישיותו את הסיסמה 'אחריי'". הוא היה מסור ואמר לכול משימה 'הנני'. זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים היה בחופשה. דודו עצר את חופשתו ושב לבסיסו כדי לפרק טיל שסיכן את חיי חבריו. על מעשה זה קיבל אות הוקרה מיחידתו.

במלחמת יום הכיפורים לחם דודו בחזית הדרומית. במשימתו האחרונה נקרא לסלק פצצות שהטילו המטוסים המצרים על מסלול הנחיתה בשדה התעופה של ביר תמדה בסיני. הוא וידא שכל חבריו בטוחים ואין סכנה שמישהו מהם ייפגע ורק אז ניגש לפרק את הפצצות. במהלך פירוק הפצצות נפגע דודו ונהרג.

דודו נפל בקרב ביום 9 באוקטובר 1973 (י"ג בתשרי תשל"ד) במלחמת יום הכיפורים. בן 33 בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקרית שאול, מותיר אחריו אישה,בת שבע, שני בנים, עופר ושי, הורים, אחיות ואח אוהבים ואהובים.

יהי זכרו ברוך!