סמ"ר פנרין דניס ז"ל

סמל ראשון דניס פנרין, בן הזקונים של ולטינה ואלכסנדר ואחיהן של טליה ואושרית, נולד בישמאיל שבדרום אוקראינה. לידתו הסבה אושר רב להוריו, לאחיותיו, לסבתו פולינה ולסבו וסיליי שטיפחו את התינוק הקטן והעניקו לו תשומת לב ואהבה רבה.

הוא גדל במשפחה חמה ואוהבת. אימו, מורה לכימיה ואביו מהנדס אלקטרוניקה וחשמל, תחום שעניין וקסם לדניס מילדות. בחופשות נהג לבלות יחד עם משפחתו בבית הקיץ של סבו, לטפל בבעלי החיים, בירקות שצמחו בשדות הרחבים סביב הבית או ליהנות מהפירות שגדלו בבוסתן. הוא היה ילד חברותי שמצא תמיד דרך להסתדר עם כולם, עם חיוך נצחי, שובה לב, אוהב ואהוב.

חמש שנים למד דניס בבית הספר היסודי המקומי באוקראינה. בסוף שנת 2000, והוא בן אחת-עשרה, עלה עם משפחתו ארצה. המשפחה השתקעה בעיר באר שבע. תחילה למד דניס בבית הספר היסודי "רעות" בעיר. כעבור שנה עבר ללמוד בכפר הנוער "ויצו נחלת יהודה", בית ספר עיוני חקלאי לכיתות ז' עד י"ב בשכונת נחלת יהודה בראשון לציון, שם גם סיים את התיכון. דניס נקלט היטב בחברת הילדים. הוא היה לתלמיד מצטיין, ביצע פרויקטים רבים ומורכבים ואף זכה לתעודות הערכה רבות. נער טוב לב, שתמיד היה ראשון להתנדב וראשון לעזור והיה מקובל ומוערך, אהוב על חבריו ואהוב על צוות המדריכים. אופטימי, אוהב חיים ומלא בשמחת חיים.

דניס אהב מאוד את תחום המחשבים. חיבה מיוחדת הייתה לו לתחום הנדסת האלקטרוניקה והוא אהב מאוד לעבוד עם אביו. עלם חמודות שעל אף כישוריו הרבים היה עניו וצנוע, בעל מוטיבציה גבוהה, נחוש להצליח ולהתקדם.

במרס 2008 התגייס דניס לצה"ל. הוא שובץ בחיל ההנדסה והיה חייל טוב ומסור. כדרכו השתדל לבצע כל משימה על הצד הטוב ביותר.

לדניס היו תוכניות וחלומות רבים. הוא חלם לסיים את השירות הצבאי ואז ללמוד מקצוע מתחום ההנדסה, להמשיך להעמיק בנושא המחשבים, להקים משפחה ולחיות לצד אוהביו-אהוביו.

ב- 1 באוגוסט 2010 (כ"ב באב תש"ע) נפל דניס בעת שירותו. בן עשרים היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. על מצבתו כתבו בני משפחתו ברוסית, שפת האם של דניס: "סלח לנו שלא היינו שם כשזה קרה. זוכרים, אוהבים ולא שוכחים".

יהי זכרו ברוך!

.