סרן איתי אריאל גיאת ז"ל

סרן איתי אריאל גיאת, בנם של דגנית וארז, אח ללירז ועמית, ובן זוגה של נועה, גדל בשוהם. הוא היה ילד חכם וסקרן, שמילדות אהב לקרוא ספרים. איתי למד בבית הספר היסודי הממלכתי דתי "אבני החושן" ובהמשך בישיבת "שלהבת". תלמיד מצטיין במגמת פיזיקה ומחשבים שאף זכה בתעודת הצטיינות ממשרד החינוך. לאיתי היה חיוך גדול ולב רחב. הוא הדריך בבני עקיבא, התנדב במד"א ולימד ילדים מתמטיקה בהתנדבות דרך פרויקט 'נחשונט'. מנהיג מלידה, שעשה הכול בהצטיינות ובצניעות, אהב ספרי פנטזיה, כלכלה ופוליטיקה, אהב לצפות בסרטי מדע בדיוני ופנטזיה, בעיקר סרטי "מארוול" ו"מלחמת הכוכבים" ושיחק במשחקי חשיבה ואסטרטגיה.

חבריו של איתי מספרים שהיה המרכז והדבק של החבורה. חובב כדורגל, יצירתי, שנון וציני, שהשאיר חותם בכול מקום בו היה.

באפריל 2020 התגייס איתי לצה"ל. תחילה לקורס חובלים ובהמשך כלוחם ליחידת העילית יהל"ם. הוא היה לוחם מצטיין ואחראי. איתי יצא לקורס קצינים והיה למפקד וקצין אהוב, מודל לחיקוי, שזכה בתעודות הצטיינות והערכה. אדם של נתינה ששם תמיד את טובת משפחתו, חבריו, בת זוגו וחייליו לפניו. צעיר מוכשר שהשקיע את משכורתו הצבאית במניות ותכנן לקנות דירה ולרכוש רכב, חלם ללמוד הנדסת חשמל ופיזיקה ולעבוד בפיתוח ברפאל.

ב- 7 באוקטובר 2023, חג שמחת תורה תשפ"ד, פתח חמאס במתקפת פתע רצחנית על ישראל. בחסות מטחי ירי של אלפי רקטות חצו אלפי מחבלים חמושים את הגבול לשטח ישראל, חדרו לערים והשתלטו על ישובים, מוצבים ובסיסים. המחבלים רצחו כשמונה מאות אזרחים וחטפו לרצועת עזה מאות ישראלים. מאות אנשי ביטחון נפלו בקרבות. בעקבות המתקפה יצאה מדינת ישראל למלחמה.

איתי קיבל תחת פיקודו צוות לוחמים ולקח חלק במבצעים רבים ברצועת עזה. הוא הפגין חוסן פיזי ומנטלי, מנהיגות ומסירות נפש. במהלך הלחימה אף נפצע ברגלו אך דרש לשוב ללחימה. אחרי שלחם ברצועת עזה עבר איתי עם צוותו לגזרה הצפונית, לאתר ולנטרל אמצעי לחימה של חיזבאללה, והשתתף במבצעים חשאיים לקראת התמרון הקרקעי בלבנון. איתי היה עתיד להתחיל תפקיד חדש כראש תחום סילוק פצצות (ס"פ) ביהל"ם אלא שאז החל התמרון הקרקעי בלבנון והוא נקרא שוב לצפון.

ב- 2 באוקטובר 2024 (כ"ט באלול תשפ"ד), נפל איתי בקרב בלבנון. במהלך פעילות בכפר אל-עדייסה נתקל הכוח בו היה בחוליית מחבלים והתנהל קרב יריות במבנה. איתי חתר למגע, השיב אש, לחם במסירות נפש והציל חיי לוחמים עד שנפל בקרב. בן 23 בנופלו. איתי הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. במכתב שהשאיר למשפחתו כתב איתי: "אני מצטער בפני כל מי שאני אוהב אבל אין לי ברירה, אין לנו ארץ אחרת".

יהי זכרו ברוך!