סמ"ר וישינסקי ליאור ז"ל

סמל ראשון ליאור וישינסקי נולד וגדל בתל אביב, בנם של אסנת ושלמה, אח לדנה ולירון. הוא היה תינוק מתוק, חייכן ושמנמן. ילד סקרן ויצירתי שכשמו היה מלא אור ושמחה.

ליאור למד בבית הספר היסודי לטבע סביבה וחברה, סמוך לגן הזו הזואולוגי והבוטני. בתיכון למד בבית הספר אורט טכניקום בגבעתיים במגמת מחשבים. מילדות אהב ליאור בעלי חיים. הוא הוקסם מדינוזאורים, אהב לצלם ושיחק טניס. כבן להורים שחקנים גדל ליאור במסדרונות התיאטרון והיה חלק ממשפחת תיאטרון "הקאמרי". הוא אף השתתף בכמה הצגות בתפקידים קטנים. קשר ייחודי ועמוק היה לליאור עם דנה, אחותו.

בכיתה י"א החליט ליאור לעשות מהפך. הוא התאמן, השיל ממשקלו, החליף את משקפי הראייה בעדשות מגע והיה לחתיך הורס. באותה תקופה הלימודים עניינו אותו פחות. ליאור חי כאילו אין מחר. הוא חגג את עצמאותו. הוא שכנע את הוריו שיקנו לו אופנוע, טייל בארץ, היה מוקף חברות וחברים, שמע מוזיקה, עבד באינספור עבודות ומיצה כל רגע מהחיים.

בראשית דצמבר 2002 התגייס ליאור לצה"ל, להנדסה הקרבית. בתום טירונות, מסלול ואבט"שים סיים בהצלחה קורס מפקיד כיתות והיה מועמד לקצונה. ליאור ביקש להיות "בשפיץ של השפיץ". הוא התנדב והצליח להתקבל ליחידה המובחרת של צוות המנהרות. צוות ייחודי וקטן עם 12 לוחמים שפעל באותה תקופה נגד איום המנהרות מעזה תוך סיכון אישי רב. לוחמי הצוות היו נכנסים לעומק 18 מטרים בלי לדעת מה מצפה להם. סיפר אלוף מוטי אלמוז שהיה קצין הנדסה פיקוד דרום מעל קברו של ליאור: "אנחנו המפקדים בוחרים בקפידה את כל צוות המנהרות...עקשנות, יצירתיות, פעילות בתנאים קשים, מקצועיות רבה בטיפול בחומרי נפץ והסתגלות לתנאים ייחודיים במעמקי הקרקע הם חלק קטן מהכישורים הנדרשים. ניחנת בכול אלה בתוספת הגונה של תבונה, צניעות וגבורה עילאית".

ליאור שרת חודשיים בצוות המנהרות עד שנפל. משימתו האחרונה הייתה איתור מנהרת תופת סמוך למוצב טרמית שעל ציר פילדלפי. לפני שיצא למשימה עוד הספיק להתקשר למשפחתו ולספר בהתלהבות שמצא את האופנוע עליו חלם.

ב – 12 במאי 2004 (כ"א באייר תשס"ד) נפל ליאור בפעילות מבצעית כשטיל אר.פי.ג'י פגע בנגמ"ש בו נסע על ציר פילדלפי. בן 20 בנופלו. אתו נפלו שלושה מחבריו - רב סמל ראשון אימן גדיר, סמ"ר ראשון זאור-זוהר סמייליב וסמל אלעד כהן ומפקד צוות המנהרות סרן אביב חקאני. ליאור הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. אביו אמר: "בתפילת אל מלא רחמים אומרים 'תנוח על משכבך בשלום'. ליאור, אתה צעיר מכדי לנוח'".

יהי זכרו ברוך!