סמל מור אילן ז"ל

סמל אילן מור, בנם בכורם של יעל וצבי, אח לבשמת ונמרוד ונכד למייסדי קיבוץ עין גב, נולד וגדל בקיבוץ עין גב שעל שפת הכינרת. ילד אהוב ונבון שהרבה לצחוק ולהשתובב.

לאילן היו תפיסה וקליטה מהירות. הוא היה סקרן וידען. מלאכת הלימוד הייתה לו קלה ובן פחות משש הוא כבר היה תלמיד מן המניין בבית הספר היסודי "קדמת כינרת". אף על פי שהיה צעיר הילדים בכיתה השתלב אילן בקלות, הצטיין בלימודים והיה אהוב על חבריו. הוא סיים את בית הספר היסודי בהצטיינות והמשיך את לימודיו בתיכון האזורי "בית ירח". עלם חמודות, נעים הליכות, יפה מבפנים ומבחוץ, מלח הארץ שהיה מאיר פנים, עם חיוך נצחי על פניו.

אילן גם היה ברוך כישרונות. הייתה לו שמיעה מוזיקלית יוצא דופן והוא היטיב לשיר. כילד וכנער היה מעורב חברתית. הוא גילה רצינות ואחריות במשימות השונות שהוטלו עליו בקיבוץ, בכלל זה עבודה במשק החקלאי, וביצע תמיד כל משימה שניתנה לו על הצד הטוב ביותר. במהלך שנות התיכון התאהב אילן בשיט הקיאקים. במקביל עבד בקיבוצו, בענף הדיג. הוא המשיך לעבוד מסיום התיכון ועד מועד גיוסו לצה"ל.

בינואר 1985 התגייס אילן לצה"ל, לחיל ההנדסה הקרבית. הוא עבר בהצלחה את הגיבוש והטירונות והמשיך במסלול ההכשרה הארוך למש"קים. בהמשך התנדב לעבור קורס נוסף, בסיומו הוסמך לשמש מש"ק (מפקד שאינו קצין) ביחידה לסילוק פצצות.

אחרי שנפל כתב מפקד היחידה: "אילן עבר ביחידה מסלול מקצועי ארוך וקשה, הן פיזית והן מחשבתית ועמד בו בכבוד וברמה ראויים לציון. במהלך שירותו ביצע את המשימות תוך שאיפה לשלמות ובצורה שגרמה למפקדיו לסמוך עליו במידה מרבית".

מפקדו של אילן סיפר: "אילן היה חסון, מוצק ואיתן, שעליו ניתן לסמוך ותכונותיו הנסתרות היו טוב לב, פתיחות לבבית ונעימות פנימית. בחור בעל יכולת אישית גבוהה ביותר ובעל רגישות ורצון לתרום".

ב- 1 באפריל 1987 (ב' בניסן תשמ"ז) נפל אילן בעת פעילות מבצעית בדרום לבנון, שעה שחש להצלת חיי אדם. בן 20 בנופלו. אילן הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוץ עין גב. מוקי צור כתב בחוברת שיצאה לזכרו של אילן: "במסלול חייו השכיל לתת מעל ומעבר ועם כל הלב".

יהי זכרו ברוך!