סרן רון אפרימי ז"ל

סרן (במיל') רון אפרימי, בנם בכורם של יהודית ושמואל, אח לעומרי ולגל ובן הזוג של גפן, נולד וגדל בהוד השרון. הוא היה ילד מאיר פנים, שמח ומשמח. רון גדל להיות עלם חמודות, ערכי ומוכשר, שחיבר בין אהבתו למוזיקה, מנהיגות וערכים. בכיתה ז' חבר להרכב מוזיקלי בו ניגן על גיטרה בס. הוא למד במגמת מוזיקה בתיכון ע"ש אילן רמון בהוד השרון והיה תלמיד מצטיין. בשעות הפנאי היה חניך ומדריך בתנועת הנוער העובד והלומד. רון נהג לומר  שכוח העל שלו הוא אנשים ואכן, במהלך חייו נגע רון באינספור אנשים. הוא ידע ליצור מערכות יחסים משמעותיות והיה מוקף מעגלים של חברים. היה לו ידע רחב, בעיקר בכל הקשור להיסטוריה של ארץ ישראל והמזרח התיכון והוא היה איש שיחה מרתק וקשוב.

מגיל צעיר ידע רון שהוא רוצה לעשות שירות צבאי משמעותי. בתחילת כיתה י"א התחיל להתאמן בקבוצת "יחדיו-כושר קרבי" בהוד השרון, קבוצת המתמחה בהכנה לשירות קרבי. אחרי התיכון יצא למכינה הקדם צבאית "תבור". בשנת המכינה ספג והטמיע את ערכי המנהיגות, אהבת האדם והארץ והמורשת של העם היהודי לדורותיו.

רון התגייס לחיל ההנדסה הקרבית, ליחידת העילית יהל"ם בנוב' 16. בסיום מסלול מאתגר התבקש לצאת לפיקוד אך ביקש להגשים עצמו קודם כל כלוחם. בהמשך יצא לקצונה וחזר ליחידה לפקד על צוות. אלה היו ימי הקורונה ורון התמודד עם אתגרים מורכבים. הוא היה מפקד נערץ, אהוב, מודל לחיקוי. אחר כך מונה לראש תחום סמו"ר ביהל"ם, הסמכות המקצועית ביותר ביחידה בתחום התת קרקע, תפקיד בו חש סיפוק רב. בתום חמש וחצי שנות שירות השתחרר מצה"ל ועמד להתחיל לימודי תואר ראשון בהנדסת מחשבים.

ב- 7 באוקטובר 2023, חג שמחת תורה תשפ"ד, פתח חמאס במתקפת פתע רצחנית על ישראל. בחסות מטחי ירי של אלפי רקטות חצו אלפי מחבלים חמושים את הגבול לשטח ישראל, חדרו לערים והשתלטו על ישובים, מוצבים ובסיסים. המחבלים רצחו כשמונה מאות אזרחים וחטפו לרצועת עזה מאות ישראלים. מאות אנשי ביטחון נפלו בקרבות. בעקבות המתקפה יצאה ישראל למלחמה. כשהחלה המתקפה היה רון בבית. עוד באותו ערב התייצב ביחידתו, חדור בתחושת שליחות. במהלך המלחמה פיקד רון על צוות של אנשי מילואים. הוא ביצע משימות מורכבות שהצריכו ממנו תעוזה, נחישות, כושר מנהיגות ועוצמה.

ב- 8 בינואר 2024 (כ"ז בטבת תשפ"ד) נפל רון בקרב במרכז רצועת עזה. בן 26 בנופלו. רון הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין נווה הדר. אחיו ספד לו: "תמיד נזכור אותך כדמות להערצה".

יהי זכרו ברוך!