סרן רותם לוי ז"ל

סרן (במיל') רותם יוסף לוי, בנם של מיכל ואסף (אסי), אח לרועי, אדווה ונגה ונשוי לשהם, נולד בירושלים וגר באורנית. ילד ג'ינג'י, חייכן ומלא שמחת חיים שגדל להיות עלם חמודות, מנהיג, מוביל וכריזמטי. רותם למד בישיבת מערב השומרון אורט והיה תלמיד מצטיין וערכי, נדיב ואוהב אדם. במהלך התיכון התנדב במד"א וריכז קייטנה לילדים עם צרכים מיוחדים.

מגיל צעיר הייתה לרותם תשוקה לחיים. הוא היה מלא באהבה. אהבה לאנשים, לטבע, לאוכל. רותם ניחן בכושר מנהיגות יוצא דופן, בכוח רצון אדיר ובחריצות ונהג לסמן לעצמו מטרות ולהשיג אותן. היה בו שילוב של ניגודים. משימתיות והישגיות לצד רגישות ואנושיות. הוא היה חובב ספורט, אוהד שרוף של מכבי תל אביב בכדורסל ופעיל במועדון האוהדים.

רותם התגייס לצה"ל ליחידת העילית יהל"ם בנוב' 17. הוא היה לוחם איכותי, מקצוען ומוערך. מתוך תחושת שליחות בחר רותם לצאת לקורס קצינים. אחרי שסיים את הקורס בהצטיינות היה למפקד צוות ביחידה. חייליו מתארים מפקד אהוב, משימתי ומסור שהיה ראשון תמיד, כמפקד וכאדם, והוביל אותם בנחישות, במקצועיות ובאהבה אין קץ. רותם האמין שאין משימה בלתי אפשרית והטמיע בחייליו את האמרה "אין הר גבוה מדי". הוא התקדם בסולם הדרגות, מילא תפקידים שונים ביחידה ואף יצא לקורס מפקדי פלוגות. במילואים היה סגן מפקד פלגה ביחידתו יהל"ם.

רותם חלם להקים משפחה וללמוד רפואה. כשהיה בן 17 הכיר את שהם והשניים הפכו לזוג.  ארבע שנים אחר כך, בגיל 21, נישאו. הייתה ביניהם אהבה גדולה. לשהם, לשאר בני משפחתו, לחבריו וגם לחייליו, רותם היה משענת ועוגן.

ב- 7 באוקטובר 2023, חג שמחת תורה תשפ"ד, פתח חמאס במתקפת פתע רצחנית על ישראל. בחסות מטחי ירי של אלפי רקטות חצו אלפי מחבלים חמושים את הגבול לשטח ישראל, חדרו לערים והשתלטו על ישובים, מוצבים ובסיסים. המחבלים רצחו כשמונה מאות אזרחים וחטפו לרצועת עזה מאות ישראלים. מאות אנשי כוחות הביטחון נפלו בקרבות. בעקבות המתקפה יצאה ישראל למלחמה. עוד באותו יום גויס רותם למילואים. במהלך המלחמה הוביל רותם את חייליו במסירות נפש, במקצועיות, בעוז ובענווה במשימות רבות, מורכבות ומסובכות והיה להם מקור לאומץ, לחוסן ולהשראה, מופת ומודל לחיקוי.

ב- 18 בדצמבר 2023 (ו' בטבת תשפ"ד), נפל רותם בקרב בצפון רצועת עזה בעת שהוביל את חייליו ועמד בראש הכוח. בן 24 בנופלו. רותם הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בפתח-תקווה. שהם, אשתו, ספדה לו מעל קברו: "תהיה איתי בלב לנצח נצחים".

יהי זכרו ברוך!