סמ"ר סמדג'ה שירלי ז''ל

רב"ט שירלי סמדג'ה, בתם של רותי ואיב, אחות צעירה לאביאל ואחות גדולה לאורית, גדלה באשדוד. ילדה רגועה, חייכנית ומאירת פנים. תחילה למדה שירלי בבית הספר היסודי "רעים" באשדוד. כאשר הייתה בסוף כיתה א' עברה עם משפחתה ליישוב הכפרי הקהילתי עזר, בין אשדוד ואשקלון, ושירלי עברה ללמוד בבית הספר האזורי "רגבים" במושב אמונים.

שירלי הייתה תלמידה מצטיינת. בכיתה ו' זכתה בפרס על עבודה שעשתה בנושא כלבים. הפרס הוענק לה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך למדה בתיכון האזורי בבאר טוביה. גם שם הצטיינה. עלמת חן שהייתה יפה מבפנים ובמחוץ. רגישה וצנועה שנהגה לסמן לעצמה מטרות ולהשיג אותן. היה לשירלי חוש הומור משובח והיא הייתה חברותית ואהובה. חבריה נהגו לומר עליה שהיא "פצצת אנרגיה". כנערה הייתה עצמאית ואחראית, עשתה בייביסיטר, נתנה שיעורים פרטיים והדריכה נוער והכול בחיוך ובנועם. היא אהבה לעשות ספורט, שיחקה טניס ושחתה, צללה וניגנה בגיטרה.

לשירלי היה קשר מיוחד ועמוק עם משפחתה. היא דאגה לאחיה, פינקה אותם, כיבדה את הסבתות והסבא שלה והייתה קרובה להוריה אותם נהגה לשתף בחייה ואיתם נהגה להתייעץ. שירלי נהגה להשאיר להוריה פתקים ומכתבים משמחים. רק פעם אחת המרתה את פיהם, כאשר בניגוד לדעתם קעקעה על גופה ורד, הפרח האהוב עליה.

בינואר 2003 התגייסה שירלי לצה"ל, לחיל ההנדסה. היא עברה קורס אב"כ והוסמכה כמדריכה במרכז אב"כ. כמו בבית הספר גם בצבא הצטיינה שירלי. בין השאר פיקדה על מחזור י"ב בקורס מדריכי אב"כ. היא הייתה חיילת ומפקדת אהובה ומוערכת על ידי פקודים ומפקדים. חיילת ששירתה איתה כתבה לה: "יש אנשים בעולם שמדברים ואתה מצטמרר מהמילים שיוצאות להם מהפה. את אחד מהאנשים האלה, ואת מסמלת המון עבורי".

בתקופת שירתה הצבאי פרחו יחסיה של שירלי עם חברה עומר. "אני יכול להעיד עד כמה השתניתי בזכותך. את לימדת אותי איך להיות כתף ואיך כתב צריכה להיות", כתב עומר.

בהיותה אדם של נתינה המשיכה שירלי להתנדב ולעזור גם במהלך שירותה הצבאי. בחג הפורים אף התנדבה לחלק משלוחי מנות למשפחות נזקקות.

ב – 16 במרס 2004 (כ"ג באדר תשס"ד) נפלה שירלי, בעת שירותה. בת תשע עשרה הייתה בנופלה. שירלי הובאה למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין במושב בית עזרא. אביה כתב על פי אותיות שמה של שירלי: "שושנה של אהבה וחן/ ים של חיים ועצב/ רוגזת על הקיים, על העולם/ לוחמת באושר ולא מוותרת/ יחידה, נאמנה, אהובה, בליבנו לנצח".

יהי זכרה ברוך!