רס"ר טל פיליבה ז"ל

רס"ר (במיל') טל פיליבה, בנם בכורם של דורית וחיים, אח יחידי לאופיר ובן הזוג של שקד, נולד וגדל ברחובות. ילד בלונדיני, חכם, מלא קסם ואור, שהיה השמש של משפחתו וחבריו.

טל למד בבית הספר היסודי "שפרינצק" ובקריית החינוך על שם אהרון קציר. הוא היה תלמיד מצטיין שאהב ללמוד ולחקור כל נושא. טל גדל להיות צעיר דעתן, רגיש וערכי. איש של אנשים ושל נתינה, אדם שהקשיב לכולם, עזר לכולם, והעניק לכול אדם תשומת לב מלאה. בבית הספר הכיר את שקד וכשהיה בן 16 השניים הפכו לזוג.

מילדות שיחק טל כדורסל. תחילה במכבי רחובות ואחר כך במועדוני הכדורסל הפועל כפר האורנים ומכבי אשדוד. במגרש, כמו בחיים, היה טל מוביל ומנהיג שסחף את כולם.

בגיל 18, סמוך למועד גיוסו לצה"ל, נפצע טל בברכו. טל לא ויתר. הוא דחה את הגיוס כדי לעבור ניתוח, להחלים, להשתקם ולהגשים את חלומו להתגייס ליחידה מובחרת.

במרס 2019 התגייס טל לצה"ל, ליחידת העילית יהל"ם. הוא שרת ביחידה ארבע שנים, בפלגה לסילוק פצצות (ס"פ), והיה לוחם רציני, אחראי, מוערך ואהוב.

טל האמין שצריך לעשות דברים בנחת, ליהנות מהכאן והעכשין ולא לחשוב יותר מדי. הוא  השתחרר מצה"ל בסוף שנת 2022 ונסע לטייל בדרום אמריקה. במהלך הטיול חווה טל חוויות רבות. לאורך המסלול הצטרפו אליו חברי ילדות, חברים מהצבא וזוגתו, שקד.

ב- 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה תשפ"ד, פתח חמאס במתקפת פתע רצחנית על ישראל. בחסות מטחי ירי של אלפי רקטות חצו אלפי מחבלים חמושים את הגבול לשטח ישראל, חדרו לערים והשתלטו על ישובים, מוצבים ובסיסים. המחבלים רצחו כשמונה מאות אזרחים וחטפו לרצועת עזה מאות ישראלים. מאות אנשי כוחות הביטחון נפלו בקרבות. בעקבות המתקפה יצאה ישראל למלחמה.

באותה עת היה טל בהונדורס. הוא חזר לארץ כדי להצטרף ללחימה ולכבד את זכרו של חברו ליחידה, רס"ל אדיר מסיקה, שנרצח בפסטיבל הנובה. בהגיעו לארץ יחידת המילואים של יהל"ם כבר מילאה שורותיה. משך כמה שבועות השתתף טל בפעולות נקודתיות ביישובי העוטף ובצפון רצועת עזה עד ששכנע את מפקדיו לחזור ליהל"ם כלוחם. טל נכנס לדרום רצועת עזה כחלק מצוותי הקרב של "דובדבן" ו"יהל"ם". לשקד, חברתו, אמר: "בשביל זה התגייסתי. זה מה שאני צריך לעשות". הוא היה שותף במהלך הלחימה למבצעים רבים ומורכבים שהצריכו גבורה, נחישות ומסירות נפש.

ב- 17 בדצמבר 2023 (ה' בטבת תשפ"ד) נפל טל בקרב בדרום רצועת עזה. בן 23 בנופלו. טל הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי ברחובות. חבריו ספדו לו: "השמש שלנו כבתה".

יהי זכרו ברוך!