סמ"ר כץ צבי צביקה ז"ל

סמ"ר צבי צביקה כץ, בנם של לאה ויצחק, נולד בתל אביב. תינוק תכול עיניים וזהוב תלתלים שהביא שמחה גדולה להוריו, עולים חדשים שורדי שואה, והיה להם מקור לנחת ולגאווה.

צביקה החל את לימודיו בבית הספר היסודי "יהודה המכבי". בהמשך עברה המשפחה לבת ים וצביקה סיים את לימודיו בבית הספר היסודי "נחשונים" בעיר. ילד מוכשר, בעל ידי זהב שבחר ללמוד בבית הספר המקצועי "אורט חולון" במגמת מסגרות מכנית ובמקביל עשה את בחינות הבגרות במכון הישראלי להשכלה בכתב.

לצביקה היה כושר מנהיגות נדיר. הוא עשה הכול בדרכי נועם. עלם חמודות חברותי שהיה פעיל בגדנ"ע והיטיב לשיר, לרקוד ולנגן בגיטרה. הוא גם היה טוב בספורט והיה מציל חובב.

המשפחה הייתה חשובה לצביקה. הוא גדל בבית חם ואוהב והיה בן מסור להוריו. הייתה לו אחות יחידה. אחות נוספת נולדה כבר אחרי שנפל. צביקה השתדל לשמח את משפחתו בשירה, במוזיקה ובמעשים טובים, ולתת להוריו תחושה שיש להם על מי לסמוך.

בפברואר 1975 התגייס צביקה לצה"ל, לחיל ההנדסה הקרבית. הוא עבר קורס חרמ"ש, קורס פלסים, קורס מ"כים וקורס מש"קים והיה תמיד ראשון להתנדב וראשון לעזור. כאשר נפצע מפקד הפלוגה שלו, באחד המסעות, היה זה צביקה שהתנדב ונשא אותו על גבו לאורך 15 קילומטר. אף על פי שהוצע לו להיות מש"ק היחידה (מפקד שאינו קצין), דחה צביקה את ההצעה בטענה שלא יוכל להשפיל טירונים. ועדה רפואית ביקשה להתחשב בעניין רפואי שהתגלה בכליותיו של צביקה, אך הוא סרב והתעקש להיות חייל קרבי.

צביקה הועבר לחיל האויר ליחידה לסילוק נפלים והיה ללוחם מקצועי, מוערך ואהוב. מפקדו סיפר: "צבי היה עשוי מאותו חומר שהטובים מכולם שייכים אליו... הפעילות היומיומית של היחידה שלנו מסוכנת ומחייבת מאמץ מרבי וקור רוח ומגלה מיד את האדם לטוב או לרע. צבי נתגלה כאחד הנפלאים...".

במשימתו האחרונה יצא צביקה יחד עם חברו ליחידה לפנות שטח אימונים של צה"ל מנפלים ששרדו עוד ממלחמת יום הכיפורים. במעשיו חרף את נפשו כדי להציל חיי אחרים.

ב – 21 בינואר 1976 (י"ט בשבט תשל"ו) נפל צביקה במבצע לפינוי נפלים באזור סיני. בן תשע עשרה וחצי בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון. מפקדו סיפר: "צבי נספה במהלך מבצע, אשר מעצם טבעו הוא הקרבה למען אחרים. הוא ידע את משמעות עבודתו אך התנדב למבצע של אותו יום".

יהי זכרו ברוך!