סמ"ר יואב רוור ז"ל

סמ"ר יואב רוור, בנם בכורם של גילי וליאור ואחיהם של עומרי ותמר, גדל במושב שדה ורבורג שבשרון, בן למשפחה שורשית במושב. אימו מתארת "ילד מושלם, הבן הכי טוב, האח הכי טוב, החבר הכי אהוב". מושא הערצה של כל מי שהכיר אותו.

יואב למד בבית החינוך האזורי עמי אסף ובתיכון כצנלסון בכפר סבא והיה לנער ערכי, נבון ורגיש, שידע להציב לעצמו מטרות ולהגשים אותן. צעיר צנוע ועניו, עם חיוך ענק על פניו וצחוק מתגלגל שבחר תמיד ללכת בדרכו ואף פעם לא בדרך הקלה. בנערותו, החליט יואב להיות שחקן נבחרת ישראל בכדורסל. החליט והצליח. הוא היה ספורטאי וכדורסלן מצטיין, חבר נבחרת ישראל עד גיל ארבע-עשרה ושחקן במחלקת הנוער של הפועל כפר סבא שהשתתף בטורנירים בינלאומיים, ייצג את מדינת ישראל ונחשב שחקן נשמה, מיוחד וצנוע.

למרות שיכול היה להתגייס כספורטאי מצטיין בחר יואב בשירות קרבי משמעותי. הוא היה חדור מטרה ונלחם כדי שיהיה לו פרופיל 97.

יואב התגייס לחיל ההנדסה הקרבית, ליחידת העילית יהל"ם באוג' 23. לאורך כל המסלול הקשה והארוך יואב לא התלונן. הוא אהב את הצבא, אהב את היחידה ואהב את הצוות שלו. חבריו לצוות מספרים על לוחם שהיה דמות מופת של אומץ ושקט, עם שילוב נדיר של אחריות, מסירות ובגרות, אהבת הארץ ואהבת האדם.

ב- 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה תשפ"ד, פתח חמאס במתקפת פתע רצחנית על ישראל. בחסות מטחי ירי של אלפי רקטות חצו אלפי מחבלים חמושים את הגבול לשטח ישראל, חדרו לערים והשתלטו על ישובים, מוצבים ובסיסים. המחבלים רצחו כשמונה מאות אזרחים וחטפו לרצועת עזה מאות ישראלים. מאות אנשי כוחות הביטחון נפלו בקרבות. בעקבות המתקפה יצאה ישראל למלחמה.

כשהחלה המלחמה היה יואב חייל צעיר במסלול. הוא סיים את המסלול התובעני בהצלחה והצטרף ללחימה. יואב לחם בסוריה ובלבנון. חודשיים לפני שנפל ירד להילחם ברצועת עזה. הוא השתתף בקרבות ובמבצעים מורכבים וקשים במהלכם הפגין אומץ לב, קור רוח ונחישות. כאשר אביו שאל אותו אם הוא לא מפחד השיב לו יואב שהוא מפחד, אבל שהוא וחבריו מקצוענים. יואב יצא למשימה בראש מורם, בתקווה להביא מידע על החטופים או להביא את החטופים הביתה. לוחמים שפגשו אותו במהלך הלחימה תיארו לוחם שעשה הכול בגבורה, בדרכי נועם ועם חיוך.

ב- 6 ביוני 2025 (י' בסיוון תשפ"ה) נפל יואב בקרב בדרום רצועת עזה. בן 19 בנופלו. יואב הובא למנוחות בבית העלמין האזרחי שדה ורבורג. אביו ספד לו: "השארת לנו צוואה ענקית, להיות ענו ולא לדבר סרה, לחיות חיים מלאים".

יהי זכרו ברוך!